בשנת 2017 החליטו שני צעירים שעלו מארצות הברית בשם אילן קידר ודויד בסקין, וזה עתה סיימו את שירותם הצבאי בסיירת הנח״ל, להקים עמותה. ערכי המיחזור והשימוש בבגדי יד שנייה היו ערכים עליונים עבורם והם חשבו איך לשלב ערכים אלו בהקמת מיזם חברתי בעל משמעות לחברה.
הם החלו באיסוף ותרומה של בגדים למסגרות שונות אבל עדיין, הרגישו שמשהו חסר...
לאחר תקופה הם הבינו שהם היו רוצים להקים חנות בגדים יד שנייה שתעסיק נוער.

למה דווקא נוער? ראשית, אנחנו לא אוהבים כל כך את המונח הזה אבל רובכם מכירים את המונח ״נוער בסיכון״. אנחנו באני שלישי, לא מאמינים שהם בסיכון, אלא הם במצבי סיכון. ההבדל הוא שמדובר בנוער שמגיע מנקודת פתיחה מעט שונה, אך הם בכל זאת נערים ונערות בגיל ההתבגרות. ללא קשר לרקע ממנו הגיעו לכולנו יש את הצורך להיות שייכים למסגרת שבה הם נוכל להרגיש בעלי ערך ולקבל משמעות ושאפשר לקבל הזדמנות לבחור, בנוסף לניסיון תעסוקתי ותחושה של מסוגלת.
אך במיוחד נוער שמגיע מרקע מורכב יותר, זקוק למקום מסוג כזה שמאפשר להם להרגיש בבית ויחד עם זאת דורש מהם לנהוג באחריות ולהפיק את המיטב מעצמם. הנוער שעובד בחנויות אחראי על הקופה, על מיון וסידור הבגדים, על שירות ללקוחות והם אלו שמקבלים את פניכם בכל פעם שאתם מגיעים לחנות.
אנחנו מאמינים שזו הדרך הנכונה לצמצם פערים ובעיקר בתפיסה היא לתת לכל אחת ואחד הזדמנות לתעסוקה משמעותית וכמובן לצד ערכים ואידיאולוגיה כמו למשל שמירה על איכות הסביבה.
אז למה דווקא אני שלישי? השם שלנו הוא "אני שלישי" - בהשראת רוס פרילנד, עוזר מאמן בייסבול בבית הספר התיכון אבונסטון שבארה"ב, התיכון שבו למד דיוויד בסקין, אחד ממקימי העמותה .
רוס, שאיבד את חייו לסרטן בשנת 2016, החדיר לתלמידיו את האמונה ש:

​

"קודם למען הכלל אחריו הזולת ואני שלישי".